ניהול עסק משפחתי והעברתו לדורות הבאים

מעל 50% מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל, אלו עסקים משפחתיים –
אז למה כולם אומרים תמיד “לא לערב עסקים ומשפחה”?

כיאה לרואה חשבון אתחיל במעט מספרים, או ליתר דיוק נתונים סטטיסטיים כלליים.
היקף העסקים הקטנים בישראל הינו בשיעור של 90%. מתוכם מעל 50% הינם עסקים משפחתיים. כמו כן, חלק ניכר מהחברות הנסחרות בבורסה לני”ע בישראל אלו חברות משפחתיות. יותר מכך, בשנת 2018 הושק מדד חדש בבורסה לנ”יע בת”א שנקרא “מדד ת"א-פמילי" המאגד את החברות הנסחרות בבורסה לני”ע ונמצאות בבעלות גרעין שליטה משפחתי (נחזור לכך בהמשך).
הדעה הרווחת היא שמרבית העסקים המשפחתיים אינם מצליחים לעבור מעבר לדור השלישי. אם נחזור שוב למספרים, 30% מהעסקים המשפחתיים מצליחים לעבור מהדור הראשון לדור השני, 12% עוברים מדור השני לשלישי, ורק 4% עוברים מהדור השלישי והלאה.
הסיבה לאחוזים הקשים הללו, היא שמרבית בעלי העסקים המשפחתיים לא מתכננים ומבצעים העברה בין דורית מתוכננת, מסודרת ומקצועית אלא מנסים לפתור את הבעיות לבד “ולהתגלגל”…
כל מה שצריך לעשות – זה לקרוא את המאמר שלפניכם ומפה אתם כבר תדעו מה לעשות כדי לקחת את העסק המשפחתי קדימה לדורות הבאים ובגאווה.
ניתן לראות מהנתונים שלעיל כי קשה מאוד להמשיך את קיום העסק המשפחתי לאורך הרבה דורות, וזאת על אף שמרבית המייסדים של העסקים המשפחתיים ואף לא מעט מממשיכיהם מקרב בני המשפחה, היו רוצים להמשיך את קיומו ופיתוחו של העסק המשפחתי לאורך דורות קדימה, גם בכדי ליצור פרנסה טובה וצבירת נכסים ועושר למשפחה לדורותיה וגם בכדי לשמר את השם והמורשת המשפחתית.

אז מדוע, אם כך, זה לא מצליח?
“לנהל עסק משפחתי – ולחזור הביתה בשלום”

אם ניקח פעילות עסקית מסוימת , נניח לצורך הדוגמא – מוסך. ונניח ששני מוסכים פועלים באותו האופן בדיוק – עם אותה כמות עובדים, אותה כמות לקוחות. האחד מופעל על ידי שני שותפים והשני מופעל על ידי אח ואחות שירשו את המוסך מאביהם, לכאורה לא אמור להיות הבדל בניהול העסק ובתוצאות העסקיות.
במרבית המקרים ישנם הבדלים משמעותיים, הן בדרך ניהול המוסך והן בתוצאות העסקיות. מטבע הדברים, ככל שיותר ויותר בני משפחה נכנסים לעבוד בעסק המשפחתי, הכימיה המשפחתית מוקרנת באופן ישיר בעסק, העבודה במרבית המקרים הרבה יותר אכפתית עם נתינה, מעורבות והשקעה רבה יותר מאשר “עובדים רגילים”. ואולם, בתוך כך גם עולה המורכבות הניהולית והארגונית, היוצרת שאלות והתלבטויות רבות כגון:
מי מהילדים ינהל את העסק?
אילו סמכויות יהיו לכל אחד?
מי רק יעבדו ללא זכויות ניהול ובעלות?
ולמי יהיו כפופים אותם “בני משפחה – עובדים בלבד”?
מיהם הבעלים הרשומים?
למי הם יכולים להעביר את הבעלות ביום הדין?

שאלות אלו ואחרות, רבות ומורכבות אף יותר, יוצרות אתגרים אמיתיים בניהול העסק המשפחתי.
מניסיוני רב השנים בייעוץ וליווי עסקים משפחתיים, במבני ניהול ובעלויות משפחתיות שונות, אני יכול לומר בוודאות כי אין תשובות “נכון / לא נכון” בכל הקשור לקבלת החלטות בניהול ובעלות בעסקים משפחתיים. אין פתרונות קסם לאתגרים העולים בניהול העסק המשפחתי ובהעברתו לדורות הבאים. כל עסק שונה מהותית מעסק אחר, באופי הפעילות שלו, הצרכים שלו, המטרות שלו, כמו כן כל משפחה שונה מהותית ממשפחה אחרת במנטליות שלה, בשפה המשפחתית שלה, במורכבות שלה ובמטרות שלה.
כל הנ”ל יוצרים שונות רבה בין העסקים המשפחתיים השונים.
עסק משפחתי שמנוהל על ידי דור ראשון ומועבר לדור השני, חווה אתגרים שונים במהותם מהאתגרים שיחוו הדור השלישי והרביעי באותו העסק. הואיל והזמנים משתנים, היקף הפעילות משתנה ולעיתים גם אופי העסק והאנשים עצמם משתנים (בני המשפחה ואף מנהלים ועובדים נוספים שמצטרפים). לעיתים גם מטרת הפעילות העסקית עצמה משתנה לאורך השנים.
לאחר שנים רבות ואלפי פגישות עם בעלי ומנהלי עסקים משפחתיים בכל התפקידים ובכל הדורות ולאחר שנכחתי בהמון סיטואציות שונות, טובות יותר או פחות וכאלו שמאתגרות מאוד, נוכחתי להבין מה מייצר את האתגר הכי גדול בעסק משפחתי – התקשורת!
התקשורת בין בני המשפחה, האנרגיה, המנטליות המשפחתית, אופן השיח המשפחתי ואף, במקרים רבים, הדרך שבה גדלו בני המשפחה ומשקעי עבר, יכולים להשפיעה על הדינמיקה המשפחתית והתקשורת בין בני המשפחה.
ההבדל העיקרי בתקשורת בין עסק משפחתי לעסק לא-משפחתי הוא בשפה. כשאנחנו מדברים על תקשורת משפחתית, אנחנו מדברים על שפה של רגשות: אהבה, דאגה, אכפתיות, קנאה ועוד. כשאנחנו מדברים על תקשורת עסקית, אנחנו מדברים על שפה קורקטית, ניהולית, עניינית, ביצועית, תחרותית ולעיתים אף דורסנית.
כששתי השפות הללו מתערבבות בין בני משפחה שמנהלים עסק -אז מתחיל הבלגן!
בכדי שניתן יהיה לפתור את הבלגן הזה ולסייע לבני המשפחה הן לנהל את העסק המשפחתי ביעילות והן לשמור על הקרבה המשפחתית מלוכדת ואוהבת, יש לתת את הדעת לבעיות אלו ולהתמודד איתן בניהול נכון של “האירוע”.
מומלץ לקחת איש מקצוע בעל ידע וניסיון רב בניהול עסקים בכלל, ועסקים משפחתיים בפרט, שיבין לעומק ובמקצועיות את הדינמיקה המשפחתית, וידע לאפיין אותה ולסייע בניהול הקונפליקטים העסקיים והמשפחתיים.
הקונפליקטים הבין אישיים יכולים להיות רבים ומגוונים למשל:
אחים שמנהלים ביחד את העסק, אבל יש להם משקעי עבר מהילדות של “תחרות מי יותר טוב ממי”.
אם ובת שמנהלות ביחד את העסק, אבל האם “לא משחררת" סמכויות ניהול לבת, ואילו הבת מרגישה ובטוחה כי היא יכולה לקחת את המושכות לקבל את “המנדט” הניהול.
שתי גיסות של אחים שמנהלים עסק משפחתי, האחת מועסקת בעסק “וקרובה לצלחת” והשנייה עובדת במקום נפרד לחלוטין ומרגישה כי
היא “די בחוץ” ומנסה בדרכים אלו ואחרות לקבל גם שליטה.
אלו כמובן רק מספר דוגמאות מצומצם ביותר.

כשניהול העסק המשפחתי – פוגש את העברת העסק לדור הבא
בחיי העסק המשפחתי אנחנו נדרשים לנקודות זמן שונות בשלבים שונים, המהווים חלק נכבד מהאתגרים למשל:
הכנסת הילדים לעסק כעובדים ו/או מנהלים.
העברת העסק מההורה היזם שהקים את העסק לדור השני.
הצטרפות של בני משפחה נוספים מהמשפחה הקרובה ו/או הרחבה.
הצטרפות של גיסות וחתנים להרכב המשפחתי, שעובדים ו/או מנהלים את העסק.
ניהול שוטף ויעיל של העסק על ידי כל בני המשפחה, הבעלים, המנהלים והמצטרפים.
תכנון העברת העסק לדור הבא.

בכל אחד מהשלבים הללו של העברת העסק לדור הבא אנחנו נדרשים לקבל החלטה בשלושה נושאים עיקריים:
איך מכניסים את הילדים לעבוד בעסק המשפחתי בצורה הנכונה והיעילה ביותר?
למי אנחנו מעבירים את הבעלות על העסק המשפחתי?
למי אנחנו מעבירים סמכויות ניהול לעסק המשפחתי?
אם נתמקד בשלוש השאלות הללו ונדון בהן, נאתר את עיקר הבעיות בניהול והעברת העסק המשפחתי.

רצף ניהולי
אז איך מכניסים את הילדים לעבוד בעסק המשפחתי? יש להבין כי הילד/ה שנכנסים לעבוד בעסק , גם אם מכירים את העסק ואת העובדים מינוקא, לא מבינים בניהול עסקים, בקבלת החלטות עסקיות, בניהול עובדים, ואף במרבית המקרים בפעילות העסקית עצמה.
ועל כן יש לבצע תהליך ארוך שנקרא רצף ניהולי. תהליך זה כולל בתוכו פעולות שמטרתן הכשרה לקראת עבודה וניהול העסק. תכנון התהליך תלוי באופי הפעילות העסקית, באופי ומנטליות בני המשפחה, ומותאם באופן אישי לכל אחד מהם. תהליך זה כולל בין היתר- הנחיות לשלוח את הילדים ללמוד לימודי תיאוריה בניהול ולימודים בתחום הפעילות העסקית, ככל שיש צורך בלמידת המקצוע. כמו כן הן כוללות השמת הילדים בתפקידים זוטרים וקידומם לאורך זמן על מנת “שיכירו את העסק מלמטה”, וכמובן בסופו של יום להיצמד למנהל העסק וללמוד באופן רציף ואישי את דרך הניהול של העסק. בתהליך כזה הילדים מקבלים את מרבית הידע התיאורטי והיישומי לנהל את העסק ומייצרים בעצמם את דרך התפעול והניהול העתידי של העסק שיהיה בשליטתם ביום מן הימים.
בשתי הדילמות הקשות של דרך העברת העסק המשפחתי, אנחנו נדרשים לקבל החלטות עקרוניות באשר לזהות הממשיכים, בין אם אלו ממשיכים בבעלות על העסק ובין אם אלו ממשיכים בניהול העסק.
העברת העסק המשפחתי לדור הבא יכולה להתבצע באחת משתי דרכים:
הדרך הראשונה והפחות מומלצת לבצע העברה של העסק המשפחתי נקראת “חיתוך חד”. זוהי דרך טראגית בה המייסד והבעלים של העסק הולך לבית עולמו ומותיר את שאלה הניהול של העסק – למי? והבעלות של העסק – למי? פתוחה וכמובן שהוויכוחים והמלחמות, במקרים רבים לא מאחרים להגיע.
הדרך השנייה מנגד, הבטוחה והאחראית נקראת "תכנון העברה בין דורית של העסק המשפחתי" וכוללת תכנון יעיל של דרך ביצוע העברה וזמן ביצוע העברה של סמכויות הניהול, השליטה והבעלות. במרבית המקרים העברה נעשית בשליטת המעביר ולפי החלטתו והבנתו, תוך יצירת הסכמה משפחתית.
העברה הנעשית בדרך זו יוצרת מעין וודאות באשר לעיתוי העברה של העסק, לזהות המועברים ולדרך העברה.
את מורכבות הניהול והבעלות בעסק המשפחתי הגדילו להסביר ולתאר שני החוקרים Renato Tagiuri, John Davis ,במאמר שפרסמו בשנת 1996. במאמרם זה ניתחו הנ”ל את ניהול והבעלות בעסק המשפחתי תחת 3 מעגלים נפרדים:
המשפחה
הבעלות בעסק
הניהול של העסק

באמצעות "דיאגרמת ון" זו, ניתן לאפיין את מיקומו של כל אחד מבני המשפחה ואנשים שמחוץ למשפחה ביחס לבעלות ולניהול העסק המשפחתי.
ישנם אנשים שהם בני משפחה ולא קשורים כלל לעסק המשפחתי (מס’ 1), ישנם אנשים שמנהלים את העסק המשפחתי ואינם בני משפחה ואינם בעלים- הנהלה מקצועית (מס’ 3), ישנם בני משפחה שהם רק בעלים בעסק מכוח מניות שקיבלו ללא זכות ויכולת ניהול בעסק (מס’ 2), ואת כל השילובים האפשריים בין כל הנ”ל. למשל בן משפחה שמנהל את העסק המשפחתי וגם הינו בעל העסק המשפחתי נמצא במרכז הדיאגרמה בנק’ מס’ 7.
כאשר אנחנו מבצעים תכנון של העברה הבין דורית של העסק המשפחתי (שלבים 2 ו-3 דלעיל), אנחנו נדרשים ליתן מענה על מספר שאלות מאוד חשובות הן בעניין העברת הבעלות והן בעניין העברת הניהול, כדלקמן:

למי תועבר הבעלות בעסק המשפחתי:
רק למי שעובד בעסק? (מה עם ילדים עם קריירות אחרות?)
רק לבני משפחה? ( מה עם ילדים מאומצים? מסבבי נישואין חדשים?)
רק לבני משפחה עם קשר דם? (מה עם כלות/חתנים ?)
האם כדאי או יהיה ניתן להכניס בעלים נוספים/שותפים ? (למשל הנפקה או הכנסת משקיעים?)

למי יועבר הניהול של העסק המשפחתי:
רק למי שעובד? (מה עם ילדים שלא עובדים בעסק או שיעבדו בעתיד?)
רק לבני משפחה? (מה עם מנהלים מקצועיים? ועד איזו רמת ניהול וסמכות?)
האם רק למי שעבר הכשרה מקצועית וניהולית?
מה עושים עם מי שלא מתאים לניהול – ורוצה להיות חלק מהעסק המשפחתי?

בסופו של יום ישנן מספר רב של אפשרויות לניהול העסק המשפחתי ולהעברתו לדורות הבאים, להלן השכיחות:
1. בעלות משותפת – ניהול משותף – המשמעות היא שכל היורשים מקבלים בעלות (בד”כ זהה) בעסק המשפחתי ומנהלים באופן משותף את העסק המשפחתי ( בד”כ תוך הפרדת תפקידים ואחריות ).
2. בעלות משותפת – ניהול על ידי חלק מבני המשפחה – המשמעות היא שכל היורשים מקבלים בעלות בעסק (בד”כ זהה), ואילו רק חלק מהיורשים מקבלים סמכויות ניהול והשאר זכאים רק למשיכת דיבידנדים לכשיהיו.
3. בעלות וניהול ליורשים ספציפיים – המשמעות היא שהעברת הבעלות והניהול של העסק המשפחתי ניתנה ליורשים ספציפיים, לפי רצון המעבירים והיורשים ביחד (במקרים כאלו לעיתים ישנו אתגר “פיצויי” בדרך של איזון הנכסים המועברים לכל היורשים במסגרת כלל ההורשה).
4. בעלות משותפת – ניהול חיצוני מקצועי מלא – המשמעות היא שכל היורשים מקבלים בעלות על העסק ואילו כל הניהול של העסק מבוצע על ידי הנהלה מקצועית. הדוגמא השכיחה ביותר למצב כזה הינה הנפקה בבורסה לני"ע. זה הזמן להזכיר בשנית את מדד ת”א-פמילי, כמובטח.
באוקטובר 2018 הושק בבורסה לני”ע בתל אביב מדד חדש – ת”א -פמילי הכולל את כל המניות הישראליות ברשימת המניות המשפחתיות כפי שהוגדרו ע”י מכון רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים ואשר נכללות במאגר רימון. נכון להיום מכיל מדד זה 44 חברות שמצויות בגרעין שליטה משפחתית ונסחרות בבורסה לני"ע בתל אביב.
העברת הבעלות לכל בני המשפחה תוך העברת סמכויות הניהול להנהלה מקצועית שאינה קשורה למשפחה היא, כאמור, זו כאמור דרך שכיחה למניעת וויכוחים ומלחמות בין יורשים על דרך הניהול של העסק המשפחתי.

יחד עם זאת יש לזכור כי מרבית העסקים הקטנים והבינוניים מעדיפים לשמר את הניהול של המשפחה ואת השליטה בהתווית המדיניות והפעילות של העסק לפי ראות בני המשפחה.

לא לשכוח את ההורים
בשלבים השונים של הביצוע בפועל של העברה הבין דורית ובעיקר לאחריה, יש לתת את הדעת כיצד הדור המעביר, שהם בעלי הידע, הנסיון והמקצועיות, בוחרים להשאר בעסק. הם יכולים לבחור להמשיך לעבוד או לשמש כיועצים בעלי ניסיון וידע רב ולעיתים רק לתמוך בדור הבא בהיקף שהם רוצים ומתאים להם. אותם אנשים יקרים שבנו עסק לתפארת הם בעלי הרבה ידע מקצועי, ניהולי ובעיקר ניסיון. ההמלצה שלי היא לנסות לדאוג שיישארו קשורים לעסק המשפחתי על תקן של יועצים מומחים ומקצועיים ולעיתים אף כיו”ר הדירקטוריון.

לסיכום:
יש באמתחתי טיפים רבים לבעלי ומנהלי עסקים משפחתיים ואולם השניים הכי חשובים, שחשוב לי להעביר הם:
אל תתעלמו מהבעיות – הן לא ייעלמו ויפתרו מעצמן. נהפוך הוא, בד”כ הן מתעצמות עם השנים.
העזרו באנשי מקצוע ראויים בעלי מומחיות וניסיון רב ככל הניתן, הן בניהול השוטף ובטח בתכנון העברה בין דורית.
במקרים רבים בהם נכחתי כאיש מקצוע, מומחה עסקי ומשפחתי ושימשתי כגורם אובייקטיבי מקצועי, נפתרו בנקל המון מחלוקות ולו רק כי הם היו מוכנים להקשיב לדמות אובייקטיבית שמבינה את הצרכים הרצונות והמצוקות שלהם, בין אם היו פתירים או בין אם לאו.
בדרך של הבנת הבעיה וקיום תקשורת איכותית ובונה, עם סט כלים מקצועיים שנבנה בשנים של ניסיון, אפשר להגיע לפתרונות של הקונפליקטים הגדולים ביותר, או לכל הפחות להקטין אותם.
ככל שתגדיל המשפחה לעשות ותקדים את הדיון הרגיש בנושא זה ותבחר לתכנן את דרך העברת הניהול והבעלות בעסק המשפחתי, כך תגדיל את הסיכוי שהעסק המשפחתי אכן ימשיך להתקיים לאורך דורות, בהצלחה ובהתפתחות עסקית ולא פחות חשוב מכך ואולי אף יותר, תוך שמירת המסורת המשפחתית, האהבה, הדאגה, החיבור וההמשכיות המשפחתית, לדורי דורות.
הכותב הינו יועץ עסקי ופיננסי עם התמחות ייחודית בייעוץ וליווי עסקים משפחתיים ובתכנון רצף ניהולי והעברה לדורות הבאים.

רו”ח יניב וולף, בעל קבוצת תוצר המפעילה את תוצר פיננסים תוצר משפחתי והמרכז הישראלי להעברה בין דורית.
רו”ח וולף הינו בעל ניסיון רב שנים בייעוץ וליווי עסקים משפחתיים, העברה בין דורית, בתחומי ראיית החשבון, ייעוץ וליווי (חשבונאי, פיננסי ועסקי), ייעוץ וליווי ליזמויות עסקיות, כתיבת תוכניות עסקיות, וגיוס מימון והשקעות.
נוסף על כך, הוא מרצה באוניברסיטה, מכללות וארגונים שונים בתחומי החשבונאות, המימון והניהול פיננסי.
רו”ח וולף הינו אחד מכותבי ומרצי הקורס היחיד בארץ להכשרת מעבירים בין דוריים באקדמיה לפיננסים ב BDO, המכשיר אנשי מקצוע כגון עו”ד, רו”ח, אנשי פיננסים ואחרים, לשמש כמעבירים בין דוריים ומשמש יועץ מקצועי לוועדה הבין דורית בלשכת סוכני ביטוח בישראל.